מסאד נ' לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשת מטעם התובעת שכותרתה "בקשה לדחיית כתב הגנה".

להלן תמצית ההליכים הצריכים לבקשה שבפניי

2.עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, עקב תאונת דרכים שאונתה לה ביום 18.02.2008.

3.כתב התביעה הוגש ביום 15.07.2009.

4.ביום 17.11.09 עתרה התובעת בבקשה "למינוי מומחה ולמתן פס"ד", וזאת משלא הוגש כתב הגנה ע"י הנתבעת.

5.בהחלטתי מיום 06.12.2009 הוריתי לתובעת לצרף, בתוך 7 ימים, תצהיר ערוך כדין המפרט את שיעור הנכות הרפואית המשוערת שנגרמה לה בעקבות התאונה נשוא התביעה וכן ראשי הנזק הנטענים.

6.תצהיר, כאמור, הוגש ביום 22.12.2009. עפ"י הרישומים בתיק ביהמ"ש, עקב תקלת מזכירות, נסרק התצהיר בתיקיית "תצהירים", ומכיוון שכך לא הובא התצהיר לעיוני לצורך מתן החלטה בבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה.

7.ביום 18.04.2010 הוגש כתב הגנה.

תמצית טענות הצדדים

8.בבקשתה, טוענת התובעת כי הנתבעת הגישה כתב הגנה באיחור ניכר של 7 חודשים מהמועד הקבוע בדין, אף מבלי ליטול רשות לכך. נטען, כי הנתבעת הגישה כתב הגנה לאחר שכבר הובאה הבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה לעיונו של ביהמ"ש. בנסיבות אלו, יש "לדחות" את כתב ההגנה וליתן פס"ד המקבל את התביעה במלואה לאחר שיוגש תחשיב נזק ע"י התובעת לכימות נזקיה והפסדיה כתוצאה מהתאונה הנדונה. בהקשר זה, מפנה ב"כ התובעת אל ההלכה הפסוקה שנקבעה בע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו) [להלן: "עניין סולל בונה"), ולפיה אין מתחשבים בכתב הגנה שהוגש לאחר המועד בו הגיעה הבקשה למתן פס"ד לראשונה לעיונו של השופט.

9.הנתבעת טוענת, מנגד, כי לא ניתן פסק דין בהעדר הגנה וכי הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לא נדונה. כן נטען, כי כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה רשאית הנתבעת להגיש כתב הגנה. בדיון שנערך בפניי פירט ב"כ הנתבעת את השתלשלות העניינים שקדמה להגשת הבקשה. לטענתו, לאחר המצאת כתב התביעה לידי הנתבעת, פנתה זו האחרונה אל ב"כ התובעת בדרישות חוזרות ונשנות לסיום ההליך בפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש, אך ב"כ התובעת התעלם כליל מפניות אלו, עד שלבסוף נאלצה הנתבעת להעביר את התיק לטיפולו של עו"ד חיצוני לצרכי הגשת כתב הגנה.

10.בתשובתו, הכחיש ב"כ התובעת את הטענה, כי התעלם מפניותיה של הנתבעת בטרם הגשת כתב ההגנה וטען, כי כל הצעות הפשרה שנמסרו לו ע"י הנתבעת נדחו על ידו, כאחת.

דיון ומסקנות

11.הכלל הנוהג הוא, כי אף שהמועד להגשת כתב הגנה נקבע בחיקוק, הרי אפילו הוגש כתב ההגנה באיחור, אין להתעלם ממנו [ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' נחושתן, פ"ד לט (3) 240, 242 (1985)]. אלא שכלל זה הוא מסויג. על פי ההלכה שהותוותה בע"א 392/89 עינצ'י נגד הסוכנות היהודית, פ"ד מד (4) 4, יש לראות את מועד הדיון בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כמועד האחרון שלאחריו לא ניתן להגיש כתב הגנה שהוגש באיחור.

12.בעניין סולל בונה נקבע, כי "מועד הדיון" בבקשה למתן פסק דין, שלאחריו לא ניתן להגיש כתב הגנה, הינו המועד בו הגיעה הבקשה למתן פסק דין לשולחנו של השופט.

13.ברע"א 8743/01 אריעד מבנים נ' אבי את אריק הנדסה, פ"ד נ"ו (4) 61 (להלן: "עניין אריעד מבנים"), נקבע כי "מועד הדיון" בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, הוא מועד תחילת הדיון בבקשה.

14.בעניין אריעד מבנים, לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ע"י התובעת נתן בית המשפט החלטה על הגשת מסמכים ובפרק זמן זה הוגש כתב הגנה. התובעת סברה, כי על בית המשפט להכריע בבקשה ולהתעלם מכתב ההגנה שהוגש בינתיים.

המקרה התגלגל עד לשערי בית המשפט העליון ושם הכריע כב' השופט ריבלין בסוגיה כך:

"אין לקבל את הגישה שלפיה גורל ההליך ועצם קיומו יוכרעו עפ"י אמת מידה פורמאלית בלבד.